פרסומים נבחרים

מצחיק זה לא - האירוניה הלשונית כפרקטיקה של שיח

זהר לבנת
08/2022

ספרה של זהר לבנת חוקר את תופעת האירוניה הלשונית על רקע המושג העתיק של האירוניה ומציג את הופעותיה בטקסטים עכשוויים שאינם ספרותיים: שיחות יום-יום, דיאלוגים בתקשורת המשודרת, טקסטים עיתונאיים ועוד. באמצעות דוגמאות רבות, בחלקן משעשעות, מורכבות ומעוררות מחשבה, האירוניה הלשונית מתוארת על שלל גווניה: החל באירוניה סרקסטית פוגענית וכלה באירוניה הומוריסטית או ידידותית-משחקית.

חלקו הראשון של הספר מציג את התיאוריות הקיימות להבנת תופעת האירוניה ומחדד כמה נקודות מבט הנדונות בהמשך. מן ההיבט הלשוני, נשאלת השאלה כיצד מעוצב מבע אירוני כך שיספק לשומעיו או לקוראיו רמזים ביחס לכוונותיו האמיתיות של הדובר. ניתוח של טקסטים מגוונים מציע סוגים רבים של אותות לשוניים המרמזים על כוונה אירונית. מן ההיבט הקוגניטיבי, העניין מתמקד בצידו השני של תהליך התקשורת, כלומר בסוגיית ההבנה והפענוח של המבע האירוני. על מה נשען הזיהוי של המבע כאירוני? מהם התנאים ההכרחיים והמספיקים לכך?

ההיבט התקשורתי של הדיון מתייחס למקומה של האירוניה באינטראקציות בין בני אדם, לפונקציות שהיא ממלאת בעולם החברתי ולקשר שלה למצבי עימות, לבניית סולידריות ולנימוס. הפונקציה של האירוניה והאפקט החברתי שלה משתנים מהקשר להקשר, והיא משמשת הן כאסטרטגיה של נימוס שעשויה לרכך את כוחה הפוגעני של ביקורת, והן כדרך ביטוי פוגענית שעשויה דווקא להחמיר את הביקורת. בנוסף, בולט כוחה כיסוד המחזק יחסים פנים-קבוצתיים באמצעות הפגנת שיתוף בעמדות והפניה של הביקורת כלפי קורבן משותף.

 

אמרו חכמים: שיחות של משא ומתן הלכתי במשנה

רבקה שמש-ריסקין
07/2022

במרכז הספר עומדת שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה. משא ומתן זה מתנהל בין חכמים המציגים את דעותיהם בענייני הלכה, ולעיתים מידיינים ביניהם ומנסים לשכנע בטיעוניהם.

בפרקי המבוא של הספר מוגדרת שיחת המשא ומתן ההלכתי לעומת יחידות שיח אחרות במשנה, מוצג מצאי השיחות במשנה, ומפורטים האפיונים הבסיסיים שלהן. עיקר הספר עוסק בניתוח לשוני של השיחות מהיבטים מתחומי לשון שונים: חקר השיח – מקומה של השיחה בתוך רצף השיח הקודם לה והסיום המופיע לאחריה; פרגמטיקה – פעולות הדיבור של המידיינים; ניתוח השיחה – צמדים שיחתיים בחילופי הדברים והמהלכים הטיעוניים בשיחות; רטוריקה – טיעוני קל וחומר והמבנים המקבילים זה לזה שיש בהם חזרה.

ניתוח שיחת המשא ומתן ההלכתי בתחומי חקר השיח, הפרגמטיקה וחקר השיחה מחזק את העיסוק בתחומי לשון אלו, הנחקרים פחות במחקר לשון חכמים.

סדרה: אסופות ומבואות בלשון לב

רבקה שמש־ריסקין היא פרופסור חבר במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר־אילן. היא עוסקת בתחומי התחביר, הסמנטיקה, הפרגמטיקה וחקר השיח בעברית הקלסית, בפרט בלשון חכמים.

 

The Storm-God and the Sea

Noga Ayali-Darshan
01/2020

The tale of the combat between the Storm-god and the Sea that began circulating in the early second millennium BCE was one of the most well-known ancient Near Eastern myths. Its widespread dissemination in distinct versions across disparate locations and time periods - Syria, Egypt, Anatolia, Ugarit, Mesopotamia, and Israel - calls for analysis of all the textual variants in order to determine its earliest form, geo-cultural origin, and transmission history. In undertaking this task, Noga Ayali-Darshan examines works such as the Astarte Papyrus, the Pisaisa Myth, the Songs of Hedammu and Ullikummi, the Baal Cycle, Enuma elis, and pertinent biblical texts. She interprets these and other related writings philologically according to their provenance and comparatively in the light of parallel texts. The examination of this story appearing in all the ancient Near Eastern cultures also calls for a discussion of the theology, literature, and history of these societies and the way they shaped the local versions of the myth.

Transl. by Liat Keren

 

 

פרקי אבות בתרגום לאדינו מחודש

אורה שורצולד
01/2017

מהדורות תרגום רבות לפרקי אבות התפרסמו בעבר בלאדינו, והן שיקפו בנוקשות את תחביר העברית והתבססו על נטיות ועל אוצר מילים ארכאיים ברובם. התרגום המחודש ללאדינו נאמן למקור, אבל הנטיות, התחביר ואוצר המילים משקפים את הספרדית היהודית החדשה. במקביל לנוסח העברי מובא התרגום ללאדינו באותיות עבריות ובניקוד ובתעתיק לאותיות לטיניות.

 

הרטוריקה של המאמר המדעי - הלשון וקהיליית השיח

זהר לבנת

המאמר המדעי הוא סוגה בעלת חשיבות רבה בקרב קהיליית השיח המדעית. השליטה בכתיבה המדעית היא מאבני היסוד להצלחתו של המדען-החוקר, שכן קידומו וביסוס מעמדו תלויים כמעט לחלוטין ביכולתו להעלות על הכתב ברציפות ובהתמדה את מחקריו ולהביא לידי פרסומם בכתבי עת נחשבים. כיצד התפתחה סוגה זו? מהן המטרות שהחוקר מבקש להשיג באמצעותה וכיצד הן מושגות? מיהו 'הדובר' במאמר המדעי? כיצד הוא יוצר איזון בין הדרישה לאובייקטיביות מדעית, לצניעות ולזהירות ובין הצורך לטעון את טענותיו בקול בהיר וסמכותי? כיצד הוא מבסס את המרחב המחקרי שבתוכו יוכל לטעון טענות חדשות?
ספר זה מציע תשובות לשאלות אלה ולשאלות נוספות. באמצעות ניתוח לשוני ורטורי של מאמרים מדעיים עברית מתחקה המחברת אחר האסטרטגיות הלשוניות והרטוריות של כותבי המאמרים להשגת תכליתם העיקרית – להבטיח שהטענות החדשות תתקבלנה על דעת עמיתיהם ותהיינה ל'עובדה מדעית', כלומר, לחלק ממאגר הידע הדיסציפלינרי המוסכם. בלשון בהירה ומדויקת מתארת המחברת את עבודת הכתיבה המדעית מזווית מקורית הזורעת אור על מקומה בעולם המחקר. 

יסודות תורת המשמעות - סמנטיקה ופרגמטיקה (האוניברסיטה הפתוחה, 2014)

זהר לבנת

שני ענפיה של תורת המשמעות, הסמנטיקה והפרגמטיקה, נדונים בספר זה בהרחבה. לפני הקוראים מוצגות הסוגיות העיקריות בתחום המשמעות שעסקו בהן הבלשנים במאה השנים האחרונות. בפרקיו השונים של הספר נדונות גישות ותיאוריות שהתפתחו מאז הולדתה של הבלשנות המודרנית בראשית המאה ה-20 ועד לפריחתם של המדעים הקוגניטיביים במאה ה-21. כולן רלוונטיות למחקר המדעי בתחום הלשון עד ימינו, והן מאירות את שאלת המשמעות והשימוש בשפה מכיוונים שונים.

כרך א מתמקד במערכת הלשונית כמערכת של סימנים הנושאים משמעות ובבעיות הקשורות ביחסים בין הסימן הלשוני לבין מה שהוא מייצג. מוצגות גישות מבניות לשאלת המשמעות וכן היבטים דיאכרוניים, כגון מעתקי משמעות והשפעות חיצוניות על אוצר המילים. הדיונים מלווים בשפע דוגמות מן העברית על כל רבדיה.

כרך ב כולל פרקים בסמנטיקה לוגית ובסמנטיקה קוגניטיבית, ונדונות בו, לראשונה בעברית, התיאוריות הסמנטיות הקוגניטיביות העיקריות, הקשורות במבנה המערך המושגי של האדם. כמו כן מוצגים בו פרקים מן הפרגמטיקה - תחום החקר העוסק בהיבטים של המשמעות שאינם מקודדים בסימנים הלשוניים אלא נגזרים באמצעות היסקים. הספר מציג את התיאוריות המובילות בתחום הפרגמטיקה החברתית: תיאוריית פעולות הדיבור, תיאוריית הנימוס ותיאוריית חקר השיחה.

כמו כן מובאות בו התיאוריות העיקריות מתחום הפרגמטיקה הקוגניטיבית, ביניהן עקרון שיתוף הפעולה ותיאוריית הרלוונטיות, שחלקן מוצגות כאן לראשונה בעברית. הדיונים מלווים בשפע דוגמות מן העברית על כל רבדיה.

פרופ' זהר לבנת מלמדת במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר אילן. מחקריה עוסקים בסמנטיקה ובפרגמטיקה של העברית המודרנית, בחקר השיח וברטוריקה.

 

 

דקדוק ומציאות בפועל העברי (בר-אילן, 1981)

אורה שורצולד

בחינה אמפירית שיטתית של התאוריות על היצירתיות הדקדוקית בפי דוברי עברית בני גילים שונים משכבות כלכליות וחברתיות נבדלות. הנושאים הנידונים במחקר חלוצי וייחודי זה יעניינו את מי שעיסוקם הוא בלשנות, סוציו-לינגוויסטיקה, חינוך וחברה.

 

 

 

ודורך על במתי ים (מוסד ביאליק, 2016)

נגה איילי-דרשן

בריאת התנינים הגדולים, שביית הלויתן, הדריכה על במתי ים והקדשתו של הר צפון – במוטיבים מקראיים אלו מהדהד הסיפור המפורסם ביותר שנוצר באזורנו, סיפור מלחמת אל הסער בים.  גרעינו של הסיפור התגבש לפני יותר מארבעת אלפים שנה על חופו המזרחי של הים התיכון.  במשך מאות השנים שלאחר כך התפתח הסיפור, התפצל ונטמע בקרב שאר תרבויות המזרח הקרוב הקדום, והשפעתו עליהן ועל ספרויותיהן היתה מכרעת.

ספר זה מתחקה לראשונה אחר כל גרסותיו הקדומות של הסיפור המצויות בידינו היום, כפי ששרדו בכתביהן של ערי סוריה, מצרים, חת, אוגרית, מסופוטמיה וישראל, ודן בנוסחותיו של הסיפור ודרכי הפצתו, התקבלותו וטמיעתו בכל מקום ומקום.  בכתובים הנידונים כאן: מכתבו של שגריר מארי בחלב; פפירוס עשתרת ממצרים; שירת הים, אגדת פִּשַישַה, שירת חֶדַמוּ ושירת אֻלִכֻּמִי מחת; עלילות בעל מאוגרית; אֶנֻמַה אֶלִש ממסופוטמיה; ופרקים מהספרות המקראית.  בתום האלף השני לפסה"נ לא היתה ולו ממלכה אחת במזרח הקדום שלא הושפעה מסיפור מלחמת אל הסער בים.  עקבותיו זורעים אור על התמורות התיאולוגיות, החברתיות, והמדיניות שחלו בקרב עמים אלו, על השיתוף התרבותי שהיה ביניהם, ועל הרקע להתהוותה של הספרות המקראית, הצעירה מבין אלו הנידונות כאן.

 

סדר נשים: סידור תפילות בלאדינו, סלוניקי, המאה השש עשרה (מכון בן-צבי, 2012)

אורה (רודריג) שורצולד

סדר נשים הוא סידור תפילות בלאדינו שחיבר הרב מאיר בנבנישתי במאה השש עשרה למען האישה היהודייה בסלוניקי, שרק עותק אחד ממנו שרד בעולם. הספר כולל את כל התפילות והברכות שהאישה מחויבת בהן בחייה, בכל יום ובמהלך השנה, וכשליש ממנו מוקדש להנחיות מפורטות, מעין "שולחן ערוך" מקוצר לאישה. הספר שחיברה המחברת כולל הקדמות על מבנה הסידור ותכניו, הכתיב בו, ופרק מאת אלדינה קינטנה על הלשון בסידור. כל טקסט הסידור מועתק, מתועתק לאותיות לטיניות ומתורגם לעברית, ומצורפים לו נספחים. פרק המבוא כתוב גם בספרדית.

 

מחקרים בעברית בת זמננו (האקדמיה ללשון העברית, 2018)

אורה (רודריג) שורצולד

בשלושה-עשר המחקרים שכונסו בספר זה המחברת מראה כי המקורות העבריים הקלסיים הם הבסיס למערכת הדקדוק של העברית החדשה, אך השפה ממשיכה להתפתח ולהשתנות והשפעות הלעז רבות בה. גישת המחברת מתייחדת בכמה נקודות מוצא: מבנה ההברה כגורם המזהה את המילה כעברית; הקושי שגורמות דווקא המילים השכיחות על תפיסה דקדוקית כוללת של העברית ועל לימודה; הבחנה בין דקדוק המילים העבריות המקוריות ובין דקדוק המילים השאולות והדומות להן; השפעות החברה על השינויים המתחוללים בעברית של ימינו. המחקרים נערכו ועובדו מחדש, והם מקובצים בשלושה שערים: היבטים דקדוקיים; חברה, חינוך ולשון; סוגיות מילוניות. בפרק האחרון נדונה גם השפעת הספרדית היהודית על העברית בת זמננו.

אורה (רודריג) שורצולד היא פרופ' אמריטה של המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן, חברת האקדמיה ללשון העברית וחברה מכותבת של האקדמיה הספרדית המלכותית. היא נמנית עם החוקרים החשובים של העברית בת זמננו ושל הלאדינו (הספרדית היהודית). הייתה נשיאת החברה הישראלית לחקר שפה וחברה ונשיאת החוג הישראלי לבלשנות, וב-2015 זכתה בפרס לנדאו של מפעל הפיס על חקר הלאדינו. בספריה: דקדוק ומציאות בפועל העברי (1981); תרגומי הלאדינו לפרקי אבות (1989); מילון למונחי בלשנות ודקדוק (1992, עם מיכאל סוקולוף); העברית בת-זמננו (1994); Modern Hebrew (2001); פרקים במורפולוגיה עברית (2002); מילון ההגדות של פסח בלאדינו (2008); סדר נשים: סידור תפילות בלאדינו (2012).