שיחות משא ומתן בלשון המשנה: פרופ׳ שמש-ריסקין יצאה להטות אוזן לשיחות חכמים

ויכוחים וניהול משא ומתן הם דברים שאנחנו מכירים היטב מהיום-יום שלנו – בין אם בתוך המשפחה ובמקום העבודה ובין אם בפוליטיקה, בכנסת ואף מול האויבים שלנו. אבל איך התנהלו דיונים הלכתיים בתקופת החכמים? פרופ' רבקה שמש-ריסקין, ראש המחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן, החליטה לעסוק בשאלה זו בספרה "'אמרו חכמים': שיחות של משא ומתן הלכתי במשנה".

במרכז הספר פרופ' שמש-ריסקין חוקרת את שיחת המשא ומתן ההלכתי המופיעה במשנה במשא ומתן שהתנהל בין חכמים בעניינים הלכתיים, ובמהלכו הם מנסים לשכנע זה את זה בטיעוניהם. הדיונים האלו נחקרים מהיבטים של תחביר, חקר השיח, פרגמטיקה, ניתוח השיחה ורטוריקה של לשון חכמים.

רבקה שמש

ניתוח לשוני של שיחת המשא ומתן ההלכתי

פרופ' שמש-ריסקין עוסקת במחקריה בעברית הקלאסית, במיוחד בלשון חכמים - מתקופת 200 לפני הספירה ועד 500-600 לספירה. "רוב החוקרים שעוסקים בלשון החכמים חוקרים תחומים של כתיב, הגה, צורות ואוצר מילים," היא מספרת, "אני מתעניינת דווקא בתחומים של תחביר, סמנטיקה, חקר השיח ופרגמטיקה". על כן, עיקר הספר עוסק בניתוח לשוני של שיחות המשא ומתן בין חכמים מכמה היבטים: חקר השיח (מקומה של השיחה בתוך רצף השיח הקודם לה והסיום המופיע לאחריה), פרגמטיקה (פעולות הדיבור בשיחה), ניתוח השיחה (צמדים שיחתיים ומהלכים טיעוניים בשיחה) ורטוריקה (טיעוני קל וחומר ומבנים מקבילים שיש בהם חזרה).

את הניתוח הלשוני הזה יישמה פרופ' שמש-ריסקין בתוך יחידת שיח ספציפית שנקראת שיחת משא ומתן הלכתי, שיש בה התדיינות בין חכמים לגבי דעותיהם בנושאים הלכתים. "זהו שיח של ויכוח, כלומר יש בו העלאת דעות ועימות בניסיון לשכנע, ויש לו מאפיינים ייחודיים של דיאלוג ושיח של ויכוח," היא אומרת. "למשל, במסכת תענית פרק א משנה א נערכת התדיינות בין ר' יהושע לר' אליעזר ממתי יש להגיד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בתפילת שמונה-עשרה. כל חכם אומר את דעתו, ואנחנו יכולים לקרוא את השיחה שמתנהלת ביניהם ואת הניסיונות שלהם לשכנע זה את זה. לפעמים החכמים שואלים שאלות, טוענים טענות נגדיות, מקשים או מאתגרים במהלך שיחת המשא ומתן ההלכתי".

כתיבת הספר הכניסה את פרופ' שמש-ריסקין עמוק לתוך עולמם של החכמים. "אני מקשיבה, מנסה להיות חלק ממה שהתרחש שם, מנסה להבין איך התנהלו השיחות, ואיך הם מנסים לשכנע זה את זה, מה הן פעולות הדיבור שהם מבצעים, מה הם המהלכים הטיעוניים שהם משתמשים בהם. השתמשתי בשיטות תיאור ובמושגים הקיימים בבלשנות, שנעשה בהן שימוש בניתוח של שפות חדשות, כמו בעברית החדשה, וניסיתי ליישם אותן על לשון חכמים, על טקסט קדום."

האתגרים שמציב חקר לשון החכמים

וזהו בדיוק האתגר - העובדה שמדובר בטקסט עתיק. לעומת עבודה בלשנית שנעשית על לשון מדוברת בשפות עכשוויות, כאשר ישנו תיעוד של טון, קול, תנועות גוף והבנה של התרבות, בשיחות המשא ומתן ההלכתי המרחק של הזמן, הנושא והשפה מהווים אתגר משמעותי. "כשאני שומעת ויכוח בכנסת או במקום העבודה בעברית המדוברת, קל לי להבין מה אני שומעת - זו שפה חיה שאני מכירה ודוברת. בלשון חכמים הייתי צריכה להתאמץ כדי להבין את מהלך השיחה, וזה בהחלט אתגר."

בשלב הראשון הגדירה פרופ' שמש-ריסקין מהי שיחת משא ומתן הלכתי ומהו מבנה השיחות. לאחר מכן עברה על כל המשנה ואספה כ-200 שיחות. בשלב הבא התמקדה בתוכן, ווידאה שהיא מבינה את הסיטואציה וההקשר, וניתחה היבטים שונים מתוך השיחות תוך שימוש בשיטות ניתוח ובמושגים מקובלים. "כשניתחתי את השיחות, עסקתי במהלכים טיעוניים - כאשר חכם טוען משהו, איך החכם השני מגיב? האם הוא טוען טענה נגדית, האם הוא סותר אותו בצורה אגרסיבית, או אולי הוא מאתגר ומעלה קושי או שואל שאלה רטורית? האם הוא חוזר על דבריו? וכך ניתחתי כל שיחה ושיחה."

אמרו חכמים רבקה שמש

 

לימודי לשון במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן – השער לחקר העברית

אם גם אתם מתעניינים בלשון העברית על כל גווניה ותקופותיה, המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן היא המקום בשבילכם. המחלקה מציעה תואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי בלשון העברית ובלשונות שמיות וכן לימודי תעודה בעריכת לשון. הקורסים מועברים על ידי מרצים מובילים ובעלי שם בתחומי הלשון העברית והלשונות השמיות.

הקורסים המיועדים לתארים המתקדמים במחלקה מכוונים לקריאה ביקורתית של ספרות המחקר, במטרה להוביל את הסטודנטים לעבודות סמינריוניות ולכתיבת הצעות מחקר ועבודות תזה או דוקטורט. "אנחנו רוצים שהקורסים במחלקה, בעיקר לתואר השני והשלישי, יהיו בעלי אופי מחקרי בולט תוך שיתוף פעולה של הסטודנטים. קורסים אלה אינם פרונטליים, אלא מתקיימים בשיתוף מלא של הסטודנטים - הם קוראים מאמרים, מציגים אותם בכיתה, יש התדיינות ושיח במטרה לעודד את הסטודנטים למחקר ולכתיבה באופן עצמאי."